יום שני, 15 ביוני 2015

שם הספר: מגלת ספר.
מחבר: רבי יעקב ישראל עמדן.
דפוס: ווארשא תרנ"ז.

ספר זה יצא לאור שוב בירושלם בשנת תשע"ב ע"י רא"י בומבך.

בעמוד יד, שהרב חכם צבי בטל המנהג הרע שהיו הנשים שוהות מלטבול כמה חדשים אחר טהרתן מלידתן - גם על המנהג שלא לטבול עד ארבעים יום לזכר ושמונים יום לנקיבה יש שפקפקו בו, עי' בס' מגן אבות על יורה דעה (עמוד קלו). ולפי מש"כ שם בשם המהרי"ק שאם נעשה הדבר לגדר ולסייג שהיו פרוצים באיסור נדה, שפיר דמי. ואפשר דה"ה הכא.

בעמוד טז, הקצין רב"ך - היינו ר' בער כהן, עי' עליו להלן (עמוד כא).

בעמוד כ, שהרב חכם צבי שפך את היין בגלל מגע נכרי ולא רצה למוכרו - אף שלכ"ע אסור לעשות סחורה בסתם יינם כמ"ש הש"ך (י"ד סימן קיז אות עח), מ"מ לדעת מור"ם בהגה (ר"ס קכג) שסתם יינם מותר בהנאה, א"כ בכה"ג שרי דהוי כנזדמנו לצייד (כבש"ע ר"ס קיז). ועי' בכף החיים (סימן קיז אות עח). וכנראה כדעת מר"ן בש"ע (ר"ס קכג) שסתם יינם אסור בהנאה.

בעמוד כא בהערה - גם הזכירו לעיל בעמוד טז.

בעמוד כה, שהרב חכם צבי ביקש שיתנו לו שכרו משלם בק"ק אמשטרדאם כדי שלא יצטרך לדורונות מאנשי הקהל - כן מצינו גם למהרב"צ ליכטמן ז"ל כשנתעלה להיות אב"ד בירות, וחוזה התמנותו נדפס בקובץ זכור לאברהם.

בעמוד נ, שהרב חכם צבי ישן בין ג' לד' שעות מעת לעת - ולהלן דעות הפוסקים בזה:
- די לישון ח' שעות. הרמב"ם (פ"ד מהל' דעות ה"ד).
- הישן פחות מח' שעות, ה"ז מתחייב בנפשו. רבינו המאירי ז"ל בבית הבחירה (אבות פ"ג מ"ה).
- אין לישון יותר מו' שעות. בן איש חי (ש"א פר' וישלח אות א). ע"ש. ומהר"מ לוי ז"ל (מח"ס מנוחת אהבה ועוד) אמר שיש להקפיד על ו' שעות שינה, כ"כ בקובץ כתר מלוכה (גליון יב דף פז ע"א ד"ה כשהוא).
- צריך לישון ד' שעות או יותר. שו"ת מהר"ם שיק ח"א (חאו"ח סי' א ד"ה ועל).
- י"א ח' שעות, והכל לפי מה שהוא אדם. באר היטב (או"ח סימן א אות ו).
- ז' שעות, ויש שיכולים לישון ו', ויש שצריכים ח'. קריינא דאיגרתא (ח"א סימן כח). צריך לישון ח' שעות ביממה, ואפשר שש שעות בלילה וב' שעות בצהרים. הליכות והנהגות מבעל הקהילות יעקב (סוף עמ' סח). ע"ש.
- יש לישון ח' שעות. יומני טאלנא (עמ' מ), שכן השיב הרב פני מנחם ז"ל לבחור ישיבה.
- הרב חתם סופר ז"ל ישן ד' שעות. שו"ת להורות נתן (ח"ח דף ז ע"א ד"ה והרמב"ם). ע"ש.
- תישן 7.30 שעות ואם תראה שזה יספיק לך כשבועיים תפחית עוד חצי שעה ותנסה עד 6 שעות ולא פחות. מהר"ר רחמים מאזוז נר"ו באתר ישיבת כסא רחמים (מדור שאל את הרב מס' 5510).
- תלוי בכל אחד ואחד לפי כוחו ובריאותו. הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סי' רלח ס"ג). ע"ש. ועי' בס' דבר סתר (מהדורה רביעית עמ' ט).

בעמוד נד בהערה - צ"ל ליוצאי.

בעמוד קו, שלא נשבע מימיו - אולם עיין להלן (עמוד קכ) שנשבע למהר"מ חאגיז.

בעמוד קכב-קכג, שדין אורח שבא לעיר שיבואו לדרוש בשלומו ולא איפכא - אולם עיין לעיל (עמוד נב) שכתב איפכא בשם אביו הרב חכם צבי.

בעמוד קכח בדיבור הא', שורה ג' מלמטה - צ"ל מעי מתחתכין. והוא מלשון בראשית רבה (פרשה פד סימן יג).

בעמוד קמח, 'אין דבר טוב שלא יצא ממנו רע מאומה'- עי' במה שכתבתי בזה בסוף גליונות ספר שיגרא דלישנא.
 
בעותק אשר נמצא בהיברו בוקס יש כמה הערות והשוואות לכתב-היד של הספר, ועי' בס' מגילת פלסתר (מהדורה שלישית עמוד לז) בדבר זהותו של המעיר. ושם בעמוד טז מעמודי המחשב יש הוספה מכתב היד בו כותב הרב המחבר על זקינו שחייבוהו חכמי ירושלם לישא אשה כשהתאלמן והוא בן בגיל מבוגר - תקנה זו הינה בספר התקנות של ירושלם (דף מא ע"א). וביטלוה מהר"ע יוסף ז"ל ובית דינו, עי' בשו"ת יביע אומר ח"ז (חי"ד סימן יד אות ג)

יצא לאור ספר בשם מגילת פלסתר [כצ"ל] שמאריך להוכיח שידי זדים שלטו בספר מגלת ספר. ועי' במה שכתבתי בגליונותיו. ויש ראיה לדבריו ממה שמצינו בגליון הספר הנמצא בהיברו בוקס הנ"ל וז"ל: כאן נשמר בכ"י מקום חלק ל-9 שורות. ע"כ. ומדוע יעשה זאת המעתיק. אלא ע"כ שהוא הוסיף וגרע בספר זה, ולכן אף רצה להוסיף שם עוד כמה דברים ולא הספיק.

ובפורום אוצר החכמה נו"נ בעניני ספר מגלת ספר וספר מגילת פלסתר.
וראיתי שם ששאלו שאם אמת היה שכתבו מהר"י עמדן, למה יודיע לכל את חולאיו המשונים - והנה יש מקום לומר שכתבם כדי להודות ולהלל לה' על אשר ריפא אות מהם, וכמו שמצינו בכמה מקומות בספר שמשבח ומהלל לה' על הטובה ואף על הרעה. גם לכאורה י"ל שספר זה כתבו לעצמו ולא לאחרים, דוגמת ספר מעגל טוב להרב חיד"א. ובזה יש ליישב מה שכתבו להקשות שם על דברים שבספר שלכאורה יש בהם משום לשון הרע. אלא שלפי זה יקשה לשונו של הרב המחבר שכתב (בעמוד לג) 'הצגתי לפניך קורא אהוב'. גם כתב בהדיא (בעמוד נד ועמוד קיח) שכתבו שיקראו בו יוצאי חלציו. ועי' בעמוד קלה שכתב 'חלילה לי להזכיר דבר רק המפורסם מאוד שא"א להכחישו' וכו'. ע"ש.
גם ראיתי שם שחקרו בדבר שנת כתיבתו של הספר - הנה בעמוד יא כתב 'בשנת תקי"ב הזאת'. ובעמוד קנג כתב 'משנה זו תקי"ז'. ובעמוד קעז כתב 'ובשנה זו שאנו עומדים תקי"ח'. ועי' בהקדמת העורך (עמוד ה) מש"כ בזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה