יום שני, 25 ביולי 2016

פרק שירה - ביאור אהלי שם

שם הספר: פרק שירה - ביאור אהלי שם
מחבר: רבי מיכאל פרץ
דפוס: תשע"ו

עמוד ב ד״ה באליה, שורה אחרונה - צ״ל בספר תהלים.

עמוד ג ד״ה יש - ועי׳ בס׳ חזון עובדיה על ימים נוראים (דף קפה ע״א) בענין אמירת תהלים לת״ח בר״ה. וע"ע במש"כ בגליון סליחות אהלי שם (מהדורה ראשונה עמוד מד ומהדורת תשע"ו עמוד סח).

עמוד ו - דברים אלו נדפסו לראשונה בקו׳ אהלי שם על שיר השירים (ד טז).

עמוד יא ד״ה מוסר, שורה ב - צ״ל לבנו במצוותיך.

עמוד י ד"ה מדוע, 'עד היום נחוץ להכות את השמש והירח כדי שיצאו ויאירו' - ולכאורה קשה מהנאמר בברכת הלבנה 'ששים ושמחים לעשות רצון קונם'. וי"ל כדברי הרמב"ם (פ"ב מהלכות גיטין ה"כ) בענין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, שכל יהודי בתוככי נשמתו יש לו את הרצון האמיתי לעבוד את בוראו (וע"ע בזה באתר פורטל הדף היומי). וה"ה הכא, שכן גם השמש והירח יש להם נפש ודעה והשכל, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ג מהלכות יסודי התורה ה"ט). וביאר מהרב"צ מוצפי נר"ו בתשובה (שבאתר דורש ציון מס' 81272) דהיינו המלאכים הממונים עליהם. וע"ע בס' עבודת המלך על הרמב"ם (הלכות יסודי התורה שם).

יום שבת, 23 ביולי 2016

מטה לוי ח"א

שם הספר: מטה לוי ח"א
מחבר: רבי יהונתן לוי
דפוס: תשע"ו

בעמ' ד הביא דברי מהראי"ל שטיינמן ז"ל (מח"ס אילת השחר ועוד) שמי שאינו יודע כל הש"ס, אינו ראוי להוראה - ודבר זה היה רגיל אצל חכמי ליטא ארץ מוצאו, וכמ"ש בס' MAKING OF A GODOL בשם מהר"י קמנצקי ז"ל (מח"ס אמת ליעקב) שכל רבני הערים והכפרים בליטא ידעו את כל הש"ס.

בעמוד טז ד"ה ואמרתי, בסוגריים, כתב שפירוש רש"י על מסכת מועד קטן אינו לרש"י - וכ"כ עוד הרב המחבר נר"ו להלן (בעמוד נ ד"ה ועוד בסוגריים). אולם עי' בזה במבוא לספר פירוש רש"י למסכת מועד קטן (הנד' בירושלם תשכ"א, עמוד ט), ובגליון שם.

בעמוד כב ד"ה ויש הא', בהאי דיומא (יח ע"ב) שהצמח הנקרא גרגיר מאיר את העיניים, ובשבת (קט ע"א) אמר רב ששת שאפילו לו שהוא סגי נהור מועיל הגרגיר, וצ"ע איזה תועלת יש בזה, וי"ל ע"פ המבואר בע"ז (כח ע"ב) דשורייקי דעינא באובנתא דלבא תלו, וא"כ יועיל להשפיע על לבו בהבנה בסברא - והנה בחידושי גאונים (שעל העין יעקב) כתב ע"ד הש"ס בברכות (ו ע"ב) שמאור העיניים חוזר בקידוש, דהיינו באופן טבעי, כדאמרינן בפסחים דיין ישן מאיר עיניים. והו"ד בס' עבדא דמלכא (דף פה ע"א). ולהנ"ל כל יין מאיר עיניים, שכן מצינו בהוריות (יג ע"ב) דחמרא וריחני פקחין (ועי' בדברי הרב המחבר נר"ו להלן עמוד תפב).

בעמוד כח בדיבור הא', בקו' הרב באר שבע שראש הישיבה אינו הנשיא - ע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ו (סוף עמוד שכח) מש"כ בזה.

בעמוד לא אות טז  הביא דברי הרב יביע אומר (ח"א דברי פתיחה אות ו) בענין סיני ועוקר הרים - וכ"כ עוד בדברי פתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ג (ד"ה ומכללן).

בתחילת עמוד לג כתב דתרי רבא הוו - הן אמת שבשו"ת יחוה דעת (סוף עמוד שלז) השיג ע"ד הרב רוב דגן (יומא נג ע"א) שכתב כן, אמנם מצינו שכ"כ גם מהר"י שטייף ז"ל בס' חדשים גם ישנים עמ"ס ברכות (הלכה קמט) בשם ס' סדר הדורות.

בעמוד מ, בקושיות על המעשה דאילפא ורבי יוחנן  - להלן מה שכתבתי במעשה זה, ושם יש יישובים לקושיות הרב המחבר נר"ו: הנה בס' מרגליות הים (בהקדמה דף ב ע"א) כתב, דה"ט דאילפא הדר ורבי יוחנן לא הדר, משום שרבי יוחנן היה לו נכסים ונחלאות מירושת אבותיו, כדאיתא בשיר השירים רבה (פ"ח עה"פ מים רבים לא יוכלו וכו'). משא"כ אילפא שלא היה לו אמצעים להתפרנס, לכן הוכרח לפנות לעסקים. ע"ש. ולא משמע כן ממ"ש הש"ס "דחיקא להו מילתא טובא", ומוכח שאז כבר נגמרו לו לרבי יוחנן אותם נכסים.
גם מ"ש הרב מרגליות הים ז"ל שם (בע"ב ד"ה אמנם) שאילפא לא חפץ כלל למלוך, מנין לו הא. וממה שאמרו לו כשחזר ממסחרו "אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר", משמע שידעו שלא היתה שום מניעה מצדו למלוך, וגם הרב מרגליות הים ז"ל שם (בע"א ד"ה מהסיפור) כתב דאם לא היה הולך אילפא למיעבד עיסקא אותו היו ממליכים. ואע"ג דאפשר לדחות דהאנשים שאמרו כן לאילפא לא ידעו שאין רצונו למלוך, מ"מ עדיין יקשה מנ"ל הא להרב מרגליות הים ז"ל.
ועיין להרב פתח עינים (כאן ד"ה אזל) שהקשה על מה שאילפא תלא נפשיה, וז"ל: ק"ק בלא זה תיסגי לומר כי שיח וכי שיג לו לרמוז כלהו תנויי במתני'. ואפשר דרמז רמז להם, דאם הוא חוזר היה בסכנה, דאם חזר מר ניהו הוי רישא דקדים לרבי יוחנן, והיה צריך להפטר [מן העולם] כדי שרבי יוחנן יהיה לראש, ע"ד שאמרו בשלהי יומא דרבי חנינא לא רצה להשלים עם רב דחזא בחלמיה דהוי רישא לכן אמר טוב שילך לבבל ושם יהיה ראש וכו'. ע"ש [וע"ע במה שכתבו ליישב בס' בן יהוידע (כאן ד"ה שם תלא), ובס' לקוטי בתר לקוטי (כאן ד"ה אזל) בשם ספר עיני יצחק]. ובזה יישב בס' בן יהוידע (כאן ד"ה ברם) הקושיא דכיון דשמע רבי יוחנן מהמלאכים דאיכא קפידא אתרווייהו במהלך זה, אמאי לא גילה הדבר לאילפא. וע"פ הנ"ל מיושב, דאם לא היה הולך אילפא לסחורה היה צריך לידחות מן העולם מפני רבי יוחנן. ע"ש [וע"ע במה שתירץ בזה בס' פתח עינים (כאן ד"ה א"ל)]. מוכח דלא סבירא להו להרב פתח עינים ולהרב בן יהוידע כדברי הרב מרגליות הים ז"ל, דאי הוה ס"ל כוותיה, א"כ לא היה צריך אילפא למות, מכיון שלא רצה כלל למלוך.
ותו מה שכתב בס' מרגליות הים שם (בע"א הערה א) שבס' ערוך השלם (ח"א ערך אילפא) כתב שהשם "אילפא" שתרגומו ספינה קראוהו כן בני דורו ע"ש שהלך בספינה לסחורה. ע"כ. הנה בס' ערוך השלם שם (דף קה ע"א) כתב עוד לפרש שע"י שאירע לו המעשה שתלא נפשיה באסקריא דספינתא, לכן קראו שמו אילפא. ע"כ. וכ"כ הרב המחבר נר"ו להלן (עמוד מו ד"ה ומעתה) בשם האחרונים. ע"ש. ועי' בס' פתח עינים (כאן בהנד"מ ד"ה אזל בסוגריים) ובס' בן יהוידע (כאן ד"ה שם תלא) שאף הם פירשו את שמו "אילפא" שהוא ספינה. ועיין במה שכתב עוד מהר"ר מרגליות ז"ל בענין תורה עם דרך ארץ בספרו תולדות האור החיים הקדוש (הנדפס גם בספר יד אור החיים הקדוש, פרק ח הערה ב). וע"ע בס' שדה יצחק למהר"י גויטע ז"ל (עירובין נה ע"א) ובס' גדול הנהנה מיגיעו (עמ' עז).

בעמוד מא ד"ה ויש, בגדר חיי שעה וחיי עולם - ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ג (דברי פתיחה ד"ה ומכללן).

בעמוד מז אות כ הביא דברי הרב יביע אומר (ח"א דברי פתיחה אות ו) בענין אביי ורבא - וכ"כ עוד בשו"ת יביע אומר ח"ג (דברי פתיחה ד"ה ומכללן).

בעמוד נ ד"ה ועוד, בסוגריים - בענין פירוש רש"י למו"ק אם הוא לרש"י - עי' במה שהערתי ע"ד הרב המחבר נר"ו לעיל (עמוד טז).

בעמוד נז ד"ה ובזה, ביאר הא דרבה שחטיה לרבי זירא, שרבי זירא היה סיני ורבה היה עוקר הרים, וניצחו רבה לרבי זירא - ויבוארו בזה דברי הרב בינה לעיתים (ח"א דרוש א לשבת זכור) שביאר שרבה בלבלו לרבי זירא ברוב דרושים וטענות בויכוחו. וה"ד בס' ילקוט יוסף על פורים (דף תתלח ע"א אות ד). ע"ש.

שם, בדברי הירושלמי (שבת פ"א ה"ד) שהיו הורגין תלמידי ב"ש בתלמידי ב"ה, אם הוא כפשוטו - ע"ע בס' ילקוט יוסף על פורים (עמ' ריט-רכ).

בדף קכא ע"א ד"ה ובאמת, הביא דברי שו"ת יביע אומר ח"א א"ח סימן לה אות י - וע"ע במילואים שבסוה"ס.

שם כתב דחזינן בראשונים שאמרו פיוט 'מכניסי רחמים' - כן הוא גם בסידור רס"ג (עמוד שנז). וע"ע במש"כ בביאור הענין בתכלאל עץ חיים למהרי״ץ (ח״ג דף נב ע״ב) [הערת מהר"ר אליהו אדמוני נר"ו]. ובקובץ דברי שי"ח (גליון קצג דף ב ע"א) כ' שמהר"ח קניבסקי נר"ו (מח"ס שיח השדה ועוד) לא נהג לאומרו. ע"ש.

בדף תפג ע"ב, במה שהעירו למהר"ח קניבסקי נר"ו בענין הרגיל בזיתים - עי' בקובץ אליבא דהלכתא (גליון מא דף סג סע"א) שהעיר למהרח"ק נר"ו מדברי הש"ס (שבת קי ע"א) 'והוא דלא רגיל ביה ארבעין יומין', הרי דמצינו דיותר מל' יום חשיב רגיל, וא"כ אף בזיתים דינא הכי, והסכים מהרח"ק נר"ו להערתו. ע"ש.