שם הספר: אשרי הע"ם
מחבר: רבי מרדכי עבאדי
דפוס: תשע"ד
בתולדות הרב המחבר עמוד ג ד"ה רבי הב', שורה א - צ"ל בשנת תקפ"ו.
שם עמוד ד שורה א - רבי שאול סתהון היה רבה של ק"ק יסוד הדת בעי"ת בואינוס אייריס יע"א.
שם עמוד ה ד"ה שניים - גם היה חותם 'מעי"ן ס"ט', עי' באתר מכירות פומביות 'מורשת' ובאתר מכירות פומביות 'קדם' ובאתר מכירות פומביות 'אסופה'.
שם הערה טו - צ"ל: פה קיליז יע"א. וכמו שמצינו לגבי הר"ת פצ"י, עי' במש"כ בגליון ספר מטה מנשה (בהסכמת מהר"מ מאזוז נר"ו).
שם עמוד ז ד"ה גם - בויקיפדיה כ' שרבי אלתר נח הכהן היה תלמידו. ע"ש. ובכת"י כ' שלמדו יחד בישיבת המקובלים 'בית אל'. ועי' מתולדות רבי אלתר נח הכהן במקורות שהובאו בפורום אידישע וועלט.
שם עמוד ח ד"ה במבוא - באתר מכירות פומביות 'מורשת' כ' שהרב המחבר נמנה בין יוזמי שירת הבקשות בירושלם.
שם בהערות, שורה אחרונה - צ"ל שלום הדאיה.
שם עמוד ט ד"ה בשנת - לקביעה זו של הרב יוסף שעיו הסכים גם הרב אברהם עדס, כמובא בפורום אוצר החכמה.
שם ד"ה בן, שורה ג - וכתב בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב הערה יט) שכשרבי עזרא עטייא היה מזכיר שמו היה מזדעזע כל גופו.
שם ד"ה שמו - במכ"ע COMMUNITY MAGAZINE כ' שעד היום הזה קהילות יוצאי סוריא מזכירים את שמו בהשכבה שבליל יוה"כ.
שם ד"ה בשנת - גם בחייו נודע כעושה נפלאות, כ"כ באתר מכירות פומביות 'מורשת'.
שם הערה לה שורה ג - הוא היה רבה של ק"ק יסוד הדת ליוצאי אר"צ.
שם עמוד י ד"ה שלושה - וא"כ מש"כ באתר מכירות פומביות 'מורשת' שרבי משה עבאדי היה בנו של הרב המחבר אינו נכון. והמעיין בכת"י הרב המחבר שהובא שם יראה שכתוב שם 'שאר בשרי', אולם לא כתב שהוא בנו.
שם ד"ה את - גם את רבי אברהם תיארו במצבת קבורתו 'החכם השלם והכולל ענוותן כהלל', עי' בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב הערה יח).
שם שורה ד - צ"ל סינבול, עי' בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב סוף הערה יח).
שם - תולדות רבי רפאל שלמה לאנייאדו הינם בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קז והלאה).
בגוף הספר דף ג ע"ב אות ד - ע"ע בזה להלן (דף סב ע"ב אות ב).
בעמוד יב בהערה - נראה ברור שכוונתו ל'את' השני, דהוי דומיא דאשר נתן לנו את תורתו. ובעיקר הדין, ע"ע בדברי הפוסקים שהובאו בס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן קלט סעיף יז ובשעה"צ אות מט). ועי' גם בקובץ בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו (גליון ק הערה ח).
בדף יד רע"ב, בדין חבושים אם נאכלים כמות שהם חיים - ע"ע בכף החיים (י"ד סימן קיג אות כו).
בדף טו ע"א אות ב שורה ו - קושיא זו תקשה גם למהר"ד יוסף נר"ו בס' הלכה ברורה (סימן רח שעה"צ אות צו), שגם הוא כתב מנהג זה בשם הרשב"א. ונומיתי למהר"ד יוסף נר"ו ענין זה, ואמר לי שיעיין בדבר. וע"ע בס' הלכה ברורה (שם) מה שהאריך בדברי הפוסקים בדין זה.
בדף יח ע"ב שורה ד מלמטה - י"ל שאין בקדיש משום הפסק, שכן כל נוסח קבוע אין בו משום הפסק, וכמו שהאריך בזה בקו' הפסקים, הנדפס גם בס' אהלי שם א"ח ח"ה (עמוד קצט והלאה). ועי' במה שהעיר על דבריו בשו"ת מטה לוי למהר"י לוי הנד"מ. וי"ל ע"ד. וע"ע בקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רכח דף כא ע"ב).
בדף מח סע"ב, בענין היאגורט והקימאק של נכרים - ע"ע בדברי הפוסקים שהובאו בס' דיני מאכלי נכרים (סוף פרק יא). ומדברי הרב הרב המחבר מוכח דבחלב גופיה החמירו. וע"ע בדברי הרב המחבר לעיל (אות א). ובהקדמת ספר מעין גנים (הוצאת מכון הכתב עמוד ג) הביא מעשה שאירע בקיליז שאסר הרב המחבר חלב נכרי. ע"ש. וכ"כ בקובץ שואל ומשיב (ח"ו עמוד תרפז) בשם מהר"ר משה טוויל ז"ל שכן מנהג אר"ץ. ע"ש. וכנראה שלאחר זמנו של הרב המחבר יש שהתחילו להקל אף בחלב גופיה מפני ירידת הדורות, כמבואר בס' מעשה אליהו (בתשובות מהרמ"ס מני שבסוה"ס, סימן לב) ובס' וילקט יוסף (דפו"ר דף לה ע"א). ועי' בשו"ת בית אהרן למהר"א דיין (סימן ח), ובשו"ת יצחק ירנן למהר"י שחיבר (סימן עט), ובשו"ת תפארת ישראל למהר"י ביתן נר"ו (ח"א י"ד סימן א). וע"ע במה שהאריך בזה בס' מעגלי אר"ץ כ"י למהר"ש ענתבי סקה נר"ו. ובענין מנהג אר"ץ להקל בחמאה של נכרים, ראה במה שהאריך מהר"י עבאדי בספר קול רנה וישועה (בריש קונטרס שערי ישועה).
בדף נ ע"א אות ג, בדין אגוא"ה ארדיינט"י של גויים - ע"ע בס' אתם קשות (דף סג ע"א), ובס' שדי חמד (אס"ד מע' חמץ ומצה סימן ד אות ו סק"י וס"ק יא וס"ק יג וס"ק יד), ובשו"ת עטרת חכמים (סימן ה), ובתשובת מהר"ד צבאח זנדפסה בקובץ אליבא דהלכתא (אלול תשע"ו סימן ד), וכאן, וכאן, וכאן.
בדף סב ע"ב אות ב - ע"ע בזה לעיל (דף ג ע"ב אות ד).
בדף סג ע"א, בענין אין מעבירין על המצוות היכא דלא עבדינן אלא חדא מצוה - ע"ע בקובץ נזר התורה (אלול תשע"ז עמוד קמא והלאה).
מחבר: רבי מרדכי עבאדי
דפוס: תשע"ד
בתולדות הרב המחבר עמוד ג ד"ה רבי הב', שורה א - צ"ל בשנת תקפ"ו.
שם עמוד ד שורה א - רבי שאול סתהון היה רבה של ק"ק יסוד הדת בעי"ת בואינוס אייריס יע"א.
שם עמוד ה ד"ה שניים - גם היה חותם 'מעי"ן ס"ט', עי' באתר מכירות פומביות 'מורשת' ובאתר מכירות פומביות 'קדם' ובאתר מכירות פומביות 'אסופה'.
שם הערה טו - צ"ל: פה קיליז יע"א. וכמו שמצינו לגבי הר"ת פצ"י, עי' במש"כ בגליון ספר מטה מנשה (בהסכמת מהר"מ מאזוז נר"ו).
שם עמוד ז ד"ה גם - בויקיפדיה כ' שרבי אלתר נח הכהן היה תלמידו. ע"ש. ובכת"י כ' שלמדו יחד בישיבת המקובלים 'בית אל'. ועי' מתולדות רבי אלתר נח הכהן במקורות שהובאו בפורום אידישע וועלט.
שם עמוד ח ד"ה במבוא - באתר מכירות פומביות 'מורשת' כ' שהרב המחבר נמנה בין יוזמי שירת הבקשות בירושלם.
שם בהערות, שורה אחרונה - צ"ל שלום הדאיה.
שם עמוד ט ד"ה בשנת - לקביעה זו של הרב יוסף שעיו הסכים גם הרב אברהם עדס, כמובא בפורום אוצר החכמה.
שם ד"ה בן, שורה ג - וכתב בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב הערה יט) שכשרבי עזרא עטייא היה מזכיר שמו היה מזדעזע כל גופו.
שם ד"ה שמו - במכ"ע COMMUNITY MAGAZINE כ' שעד היום הזה קהילות יוצאי סוריא מזכירים את שמו בהשכבה שבליל יוה"כ.
שם ד"ה בשנת - גם בחייו נודע כעושה נפלאות, כ"כ באתר מכירות פומביות 'מורשת'.
שם הערה לה שורה ג - הוא היה רבה של ק"ק יסוד הדת ליוצאי אר"צ.
שם עמוד י ד"ה שלושה - וא"כ מש"כ באתר מכירות פומביות 'מורשת' שרבי משה עבאדי היה בנו של הרב המחבר אינו נכון. והמעיין בכת"י הרב המחבר שהובא שם יראה שכתוב שם 'שאר בשרי', אולם לא כתב שהוא בנו.
שם ד"ה את - גם את רבי אברהם תיארו במצבת קבורתו 'החכם השלם והכולל ענוותן כהלל', עי' בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב הערה יח).
שם שורה ד - צ"ל סינבול, עי' בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קיב סוף הערה יח).
שם - תולדות רבי רפאל שלמה לאנייאדו הינם בס' ליקוטי המליץ (בתולדות משפחת לאנייאדו עמוד קז והלאה).
בגוף הספר דף ג ע"ב אות ד - ע"ע בזה להלן (דף סב ע"ב אות ב).
בעמוד יב בהערה - נראה ברור שכוונתו ל'את' השני, דהוי דומיא דאשר נתן לנו את תורתו. ובעיקר הדין, ע"ע בדברי הפוסקים שהובאו בס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן קלט סעיף יז ובשעה"צ אות מט). ועי' גם בקובץ בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו (גליון ק הערה ח).
בדף יד רע"ב, בדין חבושים אם נאכלים כמות שהם חיים - ע"ע בכף החיים (י"ד סימן קיג אות כו).
בדף טו ע"א אות ב שורה ו - קושיא זו תקשה גם למהר"ד יוסף נר"ו בס' הלכה ברורה (סימן רח שעה"צ אות צו), שגם הוא כתב מנהג זה בשם הרשב"א. ונומיתי למהר"ד יוסף נר"ו ענין זה, ואמר לי שיעיין בדבר. וע"ע בס' הלכה ברורה (שם) מה שהאריך בדברי הפוסקים בדין זה.
בדף יח ע"ב שורה ד מלמטה - י"ל שאין בקדיש משום הפסק, שכן כל נוסח קבוע אין בו משום הפסק, וכמו שהאריך בזה בקו' הפסקים, הנדפס גם בס' אהלי שם א"ח ח"ה (עמוד קצט והלאה). ועי' במה שהעיר על דבריו בשו"ת מטה לוי למהר"י לוי הנד"מ. וי"ל ע"ד. וע"ע בקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רכח דף כא ע"ב).
בדף מח סע"ב, בענין היאגורט והקימאק של נכרים - ע"ע בדברי הפוסקים שהובאו בס' דיני מאכלי נכרים (סוף פרק יא). ומדברי הרב הרב המחבר מוכח דבחלב גופיה החמירו. וע"ע בדברי הרב המחבר לעיל (אות א). ובהקדמת ספר מעין גנים (הוצאת מכון הכתב עמוד ג) הביא מעשה שאירע בקיליז שאסר הרב המחבר חלב נכרי. ע"ש. וכ"כ בקובץ שואל ומשיב (ח"ו עמוד תרפז) בשם מהר"ר משה טוויל ז"ל שכן מנהג אר"ץ. ע"ש. וכנראה שלאחר זמנו של הרב המחבר יש שהתחילו להקל אף בחלב גופיה מפני ירידת הדורות, כמבואר בס' מעשה אליהו (בתשובות מהרמ"ס מני שבסוה"ס, סימן לב) ובס' וילקט יוסף (דפו"ר דף לה ע"א). ועי' בשו"ת בית אהרן למהר"א דיין (סימן ח), ובשו"ת יצחק ירנן למהר"י שחיבר (סימן עט), ובשו"ת תפארת ישראל למהר"י ביתן נר"ו (ח"א י"ד סימן א). וע"ע במה שהאריך בזה בס' מעגלי אר"ץ כ"י למהר"ש ענתבי סקה נר"ו. ובענין מנהג אר"ץ להקל בחמאה של נכרים, ראה במה שהאריך מהר"י עבאדי בספר קול רנה וישועה (בריש קונטרס שערי ישועה).
בדף נ ע"א אות ג, בדין אגוא"ה ארדיינט"י של גויים - ע"ע בס' אתם קשות (דף סג ע"א), ובס' שדי חמד (אס"ד מע' חמץ ומצה סימן ד אות ו סק"י וס"ק יא וס"ק יג וס"ק יד), ובשו"ת עטרת חכמים (סימן ה), ובתשובת מהר"ד צבאח זנדפסה בקובץ אליבא דהלכתא (אלול תשע"ו סימן ד), וכאן, וכאן, וכאן.
בדף סב ע"ב אות ב - ע"ע בזה לעיל (דף ג ע"ב אות ד).
בדף סג ע"א, בענין אין מעבירין על המצוות היכא דלא עבדינן אלא חדא מצוה - ע"ע בקובץ נזר התורה (אלול תשע"ז עמוד קמא והלאה).
